תחומי ייעוץ
צרבות ורפלוקס
ריפלוקס קיבתי-וושטי הוא מצב שבו חומצה מהקיבה חוזרת לוושט, וגורמת לתחושת צרבת ולתסמינים נוספים. צרבת היא התחושה הנפוצה ביותר הקשורה לרפלוקס, והיא מתאפיינת בתחושת שריפה מאחורי עצם החזה שלעיתים עולה עד לגרון. תסמינים נוספים כוללים כאבים בטן, צרידות ושיעול. הסיבות לרפלוקס רבות וכוללות עודף משקל, תרופות מסויימות, תזונה ואורח חיים. במקרים חמורים, רפלוקס עלול לגרום לנזק לרירית הוושט ואף לסיבוכים כמו דימום או היצרות בוושט. האבחון נעשה על בסיס תסמינים וגורמי סיכון ולעיתים נדרשות בדיקות נוספות כמו גסטרוסקופיה ומדידת חומציות (PH) בוושט. הטיפול ברפלוקס ובצרבות כולל שינויים באורח החיים ובתזונה, שימוש בתרופות המפחיתות חומציות בקיבה ותרופות אשר מפחיתות רפלוקס.
החיידק הליקובקטר פילורי הוא גורם מרכזי לדלקות וזיהומים בקיבה. הזיהוי והטיפול בחיידק זה חשובים מאוד, שכן הוא עלול לגרום לפצעים ולדלקות כרוניות בקיבה ובתריסריון. בנוסף, זיהום כרוני בהליקובקטר פילורי קשור לסיכון מוגבר להתפתחות לימפומה וס רטן בקיבה. לכן, זיהוי הזיהום באמצעות בדיקות נשיפה, בדיקת צואה או ביופסיה במהלך גסטרוסקופיה חשוב במיוחד. לאחר אימות הזיהום, הטיפול הסטנדרטי כולל שילוב של אנטיביוטיקה ותרופות המפחיתות חומציות בקיבה, על מנת להכחיד את החיידק ולמנוע התפתחות סיבוכים רציניים. הטיפול בהליקובקטר פילורי מקטין את הסיכון להתפתחות פצעים ומחלות ממאירות בקיבה.
פוליפים במעי הגס
פוליפים במעי הגס הם גידולים שפירים בדר"כ שנוצרים על דופן המעי הגס. הם נפוצים בקרב אוכלוסייה בוגרת, והסיכון להתפתחותם עולה עם הגיל. למרות שרוב הפוליפים אינם מסוכנים, יש להם פוטנציאל להפוך לממאירים ולכן חשוב לזהותם מוקדם ולהסירם. מומלץ לבצע קולונוסקופיה כבדיקת סקר החל מגיל 50, ואף מוקדם יותר במשפחות עם תסמונות תורשתיות או היסטוריה של סרטן המעי הגס. הקולונוסקופיה מאפשרת לא רק לגלות את הפוליפים, אלא גם להסירם במהלך הבדיקה, מה שמפחית את הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס.
עצירות כרונית
עצירות כרונית היא בעיה נפוצה, המתאפיינת בקושי בהתרוקנות ו/או תדירות נמוכה של יציאות. גורמים רבים יכולים להוביל לעצירות כרונית, כולל תזונה ענייה בסיבים, חוסר פעילות גופנית, שינויים בשגרת החיים או בתזונה וכן שימוש בתרופות מסוימות. טיפול בעצירות כרונית כולל שינוי באורח החיים, כמו עידוד שתיית מים וצריכת תזונה עשירה בסיבים, פעילות גופנית קבועה, ובמקרים מסוימים, שימוש בתרופות משלשלות או תרופות אחרות המסייעות בתהליך העיכול. חשוב לטפל בעצירות כרונית משום שהיא יכולה להשפיע על איכות החיים ולגרום לבעיות בריאותיות נוספות כגון טחורים.
תסמונת המעי הרגיש
Irritable bowel syndrome (IBS): היא הפרעה נפוצה המשפיעה על מערכת העיכול ויכולה להתבטא בכאבי בטן, ריבוי גזים, שינויים בהרגלי יציאות ותחושת נפיחות. המצב אינו גורם לשינויים מבניים במעי, אך יכול להיות מושפע ולגרום בתורו לקשיים וללחץ נפשי משמעותי. הסיבות ל-IBS אינן ברורות לחלוטין, אך ייתכן וכוללות שילוב של גורמים רגשיים, שינויים במיקרוביום המעי ותגובה יתרה של המעי למתחים. הטיפול בתסמונת זו כולל גישה מקיפה המשלבת שינויים באורח החיים, כמו תזונה מאוזנת והפחתת מתח, טיפול תרופתי להקלה על הסימפטומים ולעיתים טיפול פסיכולוגי. חשוב לזהות ולטפל ב-IBS מכיוון שהטיפול יכול לשפר משמעותית את איכות החיים של המטופלים
פצעים או כיבים בקיבה ובתריסריון הם פצעים שנוצרים בדופן הקיבה או בחלקו הראשון של המעי הדק. גורמים עיקריים להופע תם כוללים זיהום בחיידק הליקובקטר פילורי ושימוש ממושך בתרופות נוגדות כאבים וחום ממשפחת ה-NSAIDs המפחיתות דלקת אך גם פוגעות בהגנה הטבעית של דופן הקיבה. התרופות הללו כוללות (אדוויל, נורופן, איבופן, אדקס ועוד). הפצעים הללו באים לידי ביטוי לרוב בכאבי בטן עליונה אם כי יכולים גם לא לגרום לתסמינים כלל. הטיפול בפצעים אלו כולל הפחתת רמת החומציות בקיבה באמצעות תרופות, ובמקרים של זיהום בהליקובקטר פילורי, טיפול אנטיביוטי מתאים להכחדת החיידק. חשוב לזהות ולטפל בפצעים אלו כדי למנוע סיבוכים כמו דימום או התנקבות הקיבה או התריסריון, ולשפר את איכות החיים של המטופלים.
אי סבילות למזון
אי-סבילות למזון היא תגובה של הגוף למרכיבים מסוימים במזון, והיא יכולה לגרום לתסמינים מטרידים שעלולים לפגוע באיכות החיים של המטופלים. שלושה מהמרכיבים הנפוצים שגורמים לאי-סבילות הם לקטוז (סוכר החלב), פרוקטוז (סוכר פירות) וגלוטן (במקרים שאינם צליאק). אי-סבילות למזונות יכולה לגרום לכאבי בטן, ריבוי גזים ושלשולים. טיפול באי-סבילות למזון מתמקד בעיקר בשינויי תזונה והמנעות מאותם מרכיבי מזון המגרים את מערכת העיכול, ויכול לכלול גם תוספים תזונתיים ותרופות להקלה על התסמינים.
מחלת צליאק היא מחלה אוטואימונית שבה הגוף מגיב לגלוטן, חלבון הנמצא בחיטה, שיפון, שעורה ודגנים אחרים. זו מחלה כרונית שבה הגוף מפתח דלקת ברירית המעי הדק כתוצאה מחשיפה לגלוטן. הדלקת הזו עלולה לגרום לתסמינים רבים כגון כאבי בטן, שלשולים עייפות וחולשה ובנוסף יכולה לגרום לתת ספיגה, תת תזונה ולהאטה בגדילה בתקופת הילדות. חשיבות האבחון המוקדם והטיפול בצליאק גבוהה, מאחר שהימנעות מגלוטן היא הטיפול היעיל היחיד וה וא הכרחי למניעת נזק נוסף למעיים ולשיפור איכות החיים. אבחון צליאק נעשה באמצעות בדיקות דם לאיתור נוגדנים ובאמצעות ביופסיה מהמעי הדק בבדיקת גסטרוסקופיה. הטיפול במחלת צליאק כרוך בשינוי באורח החיים, שינויים תזונתיים והימנעות מגלוטן.
אי נקיטת
צואה
איבוד לא רצוני של צואה במרקם רך, קשה או ריר. זוהי תופעה שכיחה, ושכיחותה עולה עם הגיל. היא פוגעת באיכות החיים ומגבילה חברתית את הלוקים בה. הסיבות לתופעה זו רבות וכוללות סיבוכים מיילדותיים, ניתוחים בפי הטבעת והאגן, הפרעות נוירולוגיות ו/או פגיעה עצבית, פגיעה בשרירי האגן, מגוון מחלות (כגון מחלות מעי דלקתיות וצליאק) ולעיתים מדובר בתופעות לוואי לתרופות ולמאכלים. את התופעה יכולים לאבחן ולהעריך באמצעות בדיקת אולטרסאונד (להערכת שלמות הסוגרים), בבדיקה תפקודית של פי הטבעת והרקטום (מנומטריה) ולעתים בעזרת בדיקות הדמיה ובדיקות הולכה עצבית.
מחלות מעי דלקתיות
Inflammatory bowel diseases (IBD): הן קבוצת מחלות כרוניות הפוגעות במערכת העיכול. שתי המחלות הנפוצות ביותר בקבוצה זו הן מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית. מחלת קרוהן יכולה לערב כל חלק במערכת העיכול, מהפה ועד לפי הטבעת, והיא מאופיינת בדלקת שמערבת את כל שכבות הדופן במערכת העיכול. קוליטיס כיבית, מאידך, מערבת בדרך כלל את המעי הגס ומאופיינת בדלקת וכיבים ברירית המעי. שתי המחלות עלולות לגרום לתסמינים כגון כאבי בטן, שלשול, יציאות דמיות, ירידה במשקל ועייפות. האבחון והטיפול במחלות אלו הם מורכבים ודורשים הערכה רפואית מקיפה שכוללת בדיקות דם, בדיקות הדמיה ואנדוסקופיות. הטיפול כולל שינוי באורח החיים וטיפולים תרופתיים להפחתת הדלקת, לרבות תרופות שמשפיעות על מערכת החיסון, ולעיתים גם ניתוחים. המטרה של הטיפול היא שליטה בתסמינים ושיפור איכות החיים ובהמשך מניעת סיבוכים עתידיים.